הפקק בדרך הנדיב.
בואו נדבר עליו רגע.
כולנו תקועים בו.
בדרך לעבודה ולמוסדות החינוך, זזים לאט, לאט, במיוחד בקטע שבין דרך הים לדרך הבנים. קילומטר אחד של צפיפות יומיומית שבה נדחסים, פגוש אל גלגל, רכבים פרטיים לצד משאיות ענק.
למרות שהבעיה מוכרת ומדוברת, מבירור שערכנו במועצה עלה שלא נעשה בעשור האחרון סקר תחבורה עדכני, הממפה את תנועת הרכב הכבד ואת מקורותיה.
פרויקט 652 מבקש להפנות את תשומת הלב לתנועת הרכב הכבד ולעורר בנו כקהילה את פעולת הסקרנות: אם אנחנו כבר מוקפים במשאיות, בואו נבדוק מאיפה הן יוצאות ולאן הן נוסעות. איזה מהן מובילות סחורות ליישוב ואיזה פשוט עוברות בנו כחלק מתנועה הֶרְגֵּלִית. נחקור האם ואיך אפשר 'לפתוח את הפקק' הזה, כמו שפותחים נושא בהתמקדות: שוהים איתו, הופכים בו, נותנים לרעיונות לצוץ, ולצעדים הבאים להתגלות.
הבעיה, בגדול:דרך הנדיב (652), דרך הים (651), דרך פיק"א (650), דרך הבנים, רחוב המייסדים - כולם כבישים לאומיים, באחריות נתיבי ישראל. בנוסף, צירי התנועה ביישוב מהווים מעבר בין כביש 4, כביש 65 (המוביל לכביש 6) ומאפשרים מעבר של רכב כבד מזדמן. אזור התעשייה של קיסריה אף הוא שחקן מרכזי בסיפור.
הפתרונות המדוברים כבדים גם הם - כבישים עוקפים, בירוקרטיה, פוליטיקה, תקציבים, תשתיות, הרעיון להגביל תנועת רכב כבד בשעות העומס, ניירות עמדה, ובינתיים...... אנחנו תקועים!
פרויקט 652 מבקש להחזיר את האחריות אלינו, התושבים.
לא כדי להסיר אחריות מהגופים הגדולים, אלא כדרך לגייס דעת קהל, שתייצר תנועה אצל מקבלי ההחלטות.
לא בדרך של מאבק אלא כפעולה עדינה של התבוננות, איסוף והנגשת נתונים.
פעולה שבשאיפה תפתח פתח לשינויים בלתי צפויים, שיתגלו מעצם הפניית תשומת הלב הקולקטיבית.
פסטיבל דרך הנדיב הוא הזדמנות נפלאה לפעולה קהילתית של חקר משותף.
בואו נצא לדרך!
