25 Apr
25Apr

פרויקט 652 הסתיים ועכשיו הוא מנמנם באדמה הדיגיטלית. האתר הזה וגם הדף בפייסבוק ממשיכים לחיות, ואין לדעת מתי יבואו המים הנכונים להשיב חיים בפרויקט.

יש בהתמקדות  (פוקוסינג) מושג, שנקרא carry forward. כלומר איזושהי תנועה קדימה, שמתרחשת בנושא שעוסקים בו. לפעמים קל לשים לב לשינוי/התפתחות, נגיד, אם המשאיות היו נעלמות בפוף אחד מהכבישים זה היה קרי פורוורד ברמת הוואו. אבל לרוב זה בא בתנועה זעירה, כמעט לא מורגשת אבל כן זזה, כמו צמח שמתקדם בדרכו לכיוון מים ושמש. גם אם הוגדרו תאריכים וחלפו, בא הפרויקט ומראה שהוא עוד קיים. רוח גבית פוגשת ברוח גבית.

למשל: 

אמא בבית ספר שפתאום אמרה שהיא מתכננת לשבת קצת בעמדת סקרנות / הערנות החקרנית של הילדים באוטו, שאשכרה מסתכלים מהחלון על הסביבה ומתחילים לשים לב לדברים / הקאר פול שהתהווה בקלילות, ומצמצם לי 50% מזמן השהות על דרך הנדיב / המכתב המצוין שכגן שלח לשרת התחבורה, והאדוות שהמכתב הזה מעורר. 

מסקנותי:

דרוש גוף שיתאם את התעבורה האזורית. ממש מקצוע כזה: מתאמ.ת תחבורה אזורית. מעין חמ"ל, שירכז דאטה מכל המפעלים ואתרי הבניה באזור. קבלנים יודעים מתי יש פעילות כבדה כמו יציקות בטון, שמייצרת תנועה מוגברת של משאיות ומערבלים. שידווחו לחמ"ל מראש. 

 אותו דבר עם פארק התעשייה קיסריה. שיהיה שם גוף שיעביר לחמ"ל האזורי את לוח השיגורים מכל המרלו"גים כך שאפשר יהיה לווסת את שעות היציאה ואת הימים.  

לזהות פאטרנים וגלים דרך ויזואליזציה של הדאטה. 

כמו שבודקים לוח מזג אויר.

לנטר את זיהום האויר על דרך הנדיב לפי הפאטרנים והגלים. 

כרגע דרך הנדיב היא כמו נחל, שהרבה מפעלים זורקים בו זיהום. בשונה מנחל, שאפשר לדגום בו את חומרי הפסולת ולשייך אותם למפעל מסויים, במקרה שלנו כל האגזוזים מתערבבים ואף אחד לא באמת יודע להגיד מה קורה. אולי וייז. 

אם היתי ממשיכה את הפרויקט, הייתי שמה את הפוקוס על תחקיר. להבין איך וייז יכולה לעזור (בראשון לציון וייז שיתפה פעולה עם מחלקת התברואה של העירייה, לויסות תנועת האוטו זבל בעיר). בדף כך תשתתפו יש עוד רעיונות. 

תודה לכל מי ששיתף ושיתפה פעולה. מזכירה לעצמי שזה היה ניסוי מוגדר בזמן ומוגבל במשאבים. 

שנוצרו תנועות, גם אם עדינות וקטנות. 

מוזמנים לאתר שלי.

רונית



 


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות